לדלג לתוכן

הרמוניה (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרמוניה וקדמוס הנחש, ציור מאת אוולין דה מורגן

הרמוניה (יוונית עתיקה: Αρμονία, "צירוף") היא אלת הסדר, השליטה, ההסכמה, וההרמוניה במיתולוגיה היוונית. הרמוניה היא בתם של אפרודיטה וארס. הרמוניה מייצגת את ההסתדרות בין הפכים גמורים, והיא ההיפוך של אריס. היא נישאה לקדמוס, הגיבור הפיניקי שייסד את תבאי והביא את האלפבית ליוון, וממנו הרתה והולידה (בין השא) את סמלה, אמו של דיוניסוס. אלתה הרומית המקבילה היא קונקורדיה.

בתור בתם של ארס ואפרודיטה, היא נחשבת אלת מלחמה. היא שולטת גם על סדר ושלווה בין־אישית, כלומר מרגיעה סכסוכים ומחלוקות, וגם על ההרמוניה ותיאום בין לוחמים. לפי מקורות מסוימים הרמוניה היא בתם של זאוס ונימפה אלקטרה.

מקורות מאוחרים יותר מתארים אותה בתור אלה המנהלת את האיזון הקוסמי בעולם.[1]

מיתוסים על דמותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמוניה, בגלל היותה בתה הלא חוקית של אפרודיטה, גדלה בחסות הפליאדה אלקטרה.

הרמוניה וקדמוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסאודו־אפולודורוס כתב בביבליותקה שקדמוס, בן המלך הפיניקי אגנור, הגיע ליוון בחיפושיו אחר אחותו אירופה והתיישב שם.[2] לאחר מסע הוא נקלע לקרב עם דרקון שהיה שייך לארס, הרגו, ושתל את שיניו באדמה; מהן צמחו אנשים (ספרטוי) שנלחמו אחד בשני, עד שנשארו רק חמישה מהם. באותו מקום ייסד את תבאי. כדי לכפר על הטבח, שרת קדמוס את ארס לשמונה שנים. שלאחר שסיים קדמוס את שירותו, נתנה לו אתנה את המלוכה, וזאוס נתן לו את הרמוניה בת ארס ואפרודיטה לאישה. כל האלים עזבו את השמיים וחגגו במשתה עם מזמורים את הנישואים. קדמוס נתן לה שמלה ואת השרשרת שהכין הפייסטוס, שיש אומרים שניתנה לקדמוס על־ידי הפייסטוס, אך פרקידס[א] אומר שהיא ניתנה על־ידי אירופה, שקיבלה אותה במתנה מזאוס.[3]

פאוסניאס העיד שבני תבאי מספרים שמצד האקרופוליס בעיר, איפה שנמצאה בימי המחבר האגורה, היה בעבר הרחוק ביתו של קדמוס. הם יודעים להצביע על חורבות חדר הכלולות של הרמוניה, ועל חדר שלדבריהם השתייך לסמלה, ואליו אין איש מורשה להיכנס אפילו בימי המחבר. הם גם יודעים להצביע על המקום באגורה בו המוזות שרו בחתונת הרמוניה. המחבר מתאר בהמשך חפצי קודש נוספים שהיו שם.[4]

פאוסניאס גם הביא סיפור על כמה פסלי אפרודיטה חשובים הקשורים בקדמוס. בימי המחבר היו בתבאי שלוש צלמיות עץ (אנ') של אפרודיטה, כה עתיקות שנאמר עליהן שנוצרו מפסלי־החרטום (אנ') של אניות קדמוס: אחת של אפרודיטה אוראניה (אנ') (שמימית), השנייה פנדמוס (אנ') (נפוצה, של העם), והשלישית אפוטרופיה (אנ') (דוחה). נכתב שהרמוניה נתנה לאפרודיטה את הכינוי אוראניה לסמל אהבה טהורה וחופשיה מתאוות בשרים,[5] הכינוי פנדמוס לציון יחסי מין, והכינוי אפוסטרופיה כדי שהאנושות תוכל לדחות תשוקה אסורה וחטאים, כי היא הכירה פשעים רבים שנעשו בקרב זרים ואף בקרב יוונים (כגון אלה שנעשו לאמו של אדוניס, לפאידרה ולטראוס).[6]

בסיכום סיפורי קונון שכתב פוטיוס מובא סיפור איך האי תאסוס קיבל את שמו מתאסוס אחי קדמוס, ובהקשר זה מסופר שלאחר כיבוש בויוטיה, יישב קדמוס פיניקים בתבאי והתחתן עם הרמוניה בת ארס ואפרודיטה.[7]

לפי דיודורוס סיקולוס, בימי יאסיון, אחרי טקס המיסטיקה הראשון באי סמותרקה (אנ'), הגיע קדמוס בן אגנור בחיפושו אחר אירופה לאי, ולאחר שהשתתף בטקס חניכה נשא לאישה את הרמוניה, שלדברי המחבר הייתה אחות יאסיון "ולא, כפי שמספרים היוונים במיתולוגיות שלהם, בת ארס". חתונת קדמוס והרמוניה הייתה החתונה הראשונה, ועבורה סיפקו האלים סעודת נישואים, ודמטר, שהייתה מאוהבת ביאסיון, נתנה לו את פרי הדגן, הרמס נתן לירה, אתנה את "השרשרת הנודעת", גלימה וחליל, ואלקטרה את הטקסים הקדושים של אם האלים הגדולה, כך היא נקראת, עם מצלתיים, תופי דוד וכלים אחרים לטקסיה. אפולון ניגן על הלירה והמוזות על חליליהן, ושאר האלים דיברו בשבח הזוג ותרמו לחגיגת החתונה. לפי המחבר, רק בהמשך ייסד אותו קדמוס את תבאי שבבויוטיה בהתאם לאורקל שקיבל.[8] במקום אחר הזכיר שקדמוס התחתן עם הרמוניה בת אפרודיטה, והוליד את סמלה, אינו, אוטונואה, אגבה ופולידורוס.[9] כן הוא הזכיר, בהקשר של אירועים מאוחרים יותר, את החפצים שנתנה אפרודיטה להרמוניה אשת קדמוס – שרשרת וגלימה.[10]

אחרית ימיהם באיליריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קדמוס והרמוניה, האחד נחש כולו והשניה הופכת לנחש, קרמיקה מודרנית מצוירת מאת וירגיליו קלמלי (אי') מהמאה ה־16 לספירה

אובידיוס סיפר באריכות על המעבר של קדמוס והרמוניה לאיליריה והפיכתם לנחשים. לדבריו, קדמוס לא ידע מה גורל בתו ונכדו (סמלה ודיוניסוס), ובהתאבלו על האסונות הרבים שקרו לבני משפחתו, הוא ברח מהעיר שייסד, כאילו גורל המקום ולא גורלו האיום שלו הוא שהימם אותו. לאחר שיטוטים ארוכים, הגיע עם אשתו לגבולות איליריה. כורעים תחת משא הצער והגיל, הם סקרו את חוסר המזל של משפחתם ואת צרותיהם. קדמוס אמר: "ההיה זה נחש מקודש שחניתי ניקבה לפני זמן רב, כשאך באתי מצידון, פיזרתי שיניו בארץ, זרעי תבואת אנוש מוזרה? אם אלה האלים אשר בזאת נוקמים בזעם מדויק, אני מתפלל אליכם שגם אני אהיה לנחש, ואתמתח בצורה נחשית מאורכת–––" ממש בעודו דיבר נמתח לצורה נחשית; עורו התמלא קשקשים ושינה את צבעו, רגליו התמזגו והפכו לזנב והוא נפל על בטנו. זרועותיו עוד נשארו, והוא שלח אותן קדימה, ועם דמעות זולגות על לחייו האנושיות־עדיין הוא בכה: "קרבי, הו, בואי, אשתי האומללה ביותר, וכל עוד נשאר ממני משהו, געי בי, אחזי בידי, כל עוד יש לי יד, כל עוד הנחש עוד לא השתלט על כולי". הוא רצה להגיד הרבה יותר, אבל לשונו הפצלה פתאום, וכל שהצליח להוציא מפיו היה לחשוש. אז הלמה אשתו על חזהּ וזעקה: "הו קדמוס, הישאר, איש עצוב, ודחה מעליך את הצורה המפלצתית הזאת! קדמוס, מה זה אומר? איפה רגליך? איפה כתפיך וידיך, צבעך, פניך, ובזמן שאני מדברת – כולך? למה אינכם משנים גם אותי, אלי השמים, לאותה צורת נחש?" הוא ליקק את פני אשתו וזחל בין שדיה המוכרים לו, חבק אותה. כל מי שהיה שם – שכן היו להם מלווים – התמלאו באימה. אבל היא רק ליטפה את צוארו החלקלק של הדרקון, ופתאום היו הם שני נחשים שלובים וכרוכים זה בזה, שלאחר זמן קצר זחלו משם והתחבאו ביערות הסמוכים. גם היום, כמו בימי קדם, הם לא מפחדים מבני האדם וגם לא פוגעים בהם, יצורים עדינים, זוכרים מה היו אי אז.[11]

ככל שקדמוס התקרב למותו, הוא הפך ליותר ויותר דמוי נחש עד שהפך כולו לנחש, לפי הקללה של ארס. בתגובה, הרמוניה פשטה את בגדיה והתחננה לאלים שיהפכו אותה גם היא לנחש כדי שתוכל להיות עם בעלה. האלים נענו לבקשתה והשניים, בתור נחשים, רכבו בכרכרה רתומה לדרקונים אל אליסיום.[1][דרושה הבהרה]

בארגונאוטיקה מסופר שקדמוס והרמוניה קבורים באיליריה.[12]

השרשרת המקוללת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולינייקס נותן להרמוניה את השרשרת, קרמיקה אטית מ־450–440 לפנה"ס

הרמוניה ידועה בעיקר בזכות השרשרת הקטלנית שקיבלה ביום חתונתה. כשאתנה העניקה לקדמוס את העיר תבי, זאוס נתן לו את הרמוניה. כל האלים כיבדו את החתונה בנוכחותם. קדמוס העניק לכלה גלימה ושרשרת שקיבל מהפייסטוס. שרשרת זו, המכונה בדרך כלל שרשרת הרמוניה, הביאה חוסר מזל לכל מי שהחזיק אותה וגרמה לטרגדיות רבות לצאצאיה של הרמוניה.[1]

היגינוס נותן גרסה אחרת. לדבריו, הדבר שהביא את הקללה לצאצאי הרמוניה אינו שרשרת. לפי דבריו, השרשרת הביאה שלום והחזיקה בתוכה את כוחותיה של הרמוניה, ולשם האיזון הגלימה שקיבלה הפכה למקוללת ול"טבולה בפשע".[13]

הרמוניה בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגדת קדמוס ואירופה קיבלה מעמד חשוב בפיניקיה עצמה, לכל המאוחר בתקופה ההלניסטית, והדבר בא לידי ביטוי במטבעות צור וצידון.[14] בין מטבעות ערים אלה המתארים אירועים שונים מחייו של קדמוס, נמצאו גם מטבעות צוריים המציגים את קדמוס אוחז בידה של הרמוניה.[15]

האסטרואיד 40 הרמוניה (אנ') שהתגלה ב-31 במרץ 1856 על ידי הרמן גולדשמידט, נקרא על שמה. השם ניתן על ידי אורבן לה-ורייה לציון סיום מלחמת קרים.[16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרמוניה בוויקישיתוף
  1. ^ היו כמה כותבים קלאסיים בשם זה (אנ') ואפולודורוס לא ציין איזה מהם אמר זאת.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 HARMONIA - Greek Goddess of Harmony (Roman Concordia), www.theoi.com
  2. ^ פסאודו־אפולודורוס, ביבליותקה, 3.1.1–3.1.2
  3. ^ פסאודו־אפולודורוס, ביבליותקה, 3.4.1–3.4.2
  4. ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון, 9.12.3–9.12.6 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  5. ^ בניגוד לסיפור מתחילת הספר (אנ'), לפיו פולחן אפרודיטה אוראניה מקורו באשקלון, והפיניקים לימדו את היוונים את פולחנו בקיתרה.
  6. ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון, 9.16.3–9.16.4 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  7. ^ קונון (פוטיוס), סיפורים, 37 (ראו במקור עם תרגום ובתרגום לאנגלית)
  8. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, 5.48.5–5.49.3 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  9. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, 4.2.1–4.2.5 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  10. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, 4.66.2 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  11. ^ אובידיוס, מטמורפוזות, ספר 4 שורות 563–603 (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית)
  12. ^ אפולוניוס מרודוס, ארגונאוטיקה, שיר 4 שורות 516–517 (ראו במקור היווני, בתרגום לאנגלית: (1) (2), ובתרגום לעברית)
  13. ^ hyginus fabulae 148
  14. ^ Fergus Millar, The Phoenician cities: a case-study of Hellenisation, The Cambridge Classical Journal 29, 1983, עמ' 67 doi: 10.1017/S0068673500004508‏, JSTOR 44696895
  15. ^ George Francis Hill, Catalogue of the Greek Coins of Phoenicia, Arnaldo Forni - Editore, 1965, עמ' clxii, 283
  16. ^ (40) Harmonia In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_41. ISBN 978-3-540-29925-7.